דו"ח הישרדות, 10.2.2008
והפעם - דן, יזע ודמעות
ציון מקס: 1.5
- נו, הבטיחו 120 דקות של מתח בלתי פוסק. אז קצת הגזימו, ואפשר היה פשוט לקרוא לזה “הישרדות - הסרט”, אבל בכל זאת. היה יופי של פרק
- דרך אגב - ההנחה שלי היא שהסיבה שהפרק כזה ארוך זה בשביל לדפוק את השידור החוזר של “אבידות ומציאות”. אין כמו לבעוט בסדרת דרמה של המתחרים בשנייה שהיא מנסה להתרומם…
- בחזרה לפרק - דבר ראשון, שאפו לדן. הוא ניצח את החסינות ביושר וסתם את כל הפיות בקשר לזה שההפקה דוחפת אותו קדימה. לכאורה - זה היה אתגר שתפור למושיק. לא, לא לגיא, כי האתגר היחיד שגיא “ניצח” היה בתחרות נגד מושון. אבל דן רצה יותר ולכן דן נשאר עוד שלושה ימים ומושיק לא. כי עם כל השמות “דן תחמן”, “מנו תחמנות” - דן ניצח בחסינות ואף אחד אחר לא.
- אתגר הכוח הכפול היה מביך. הוא לא היה מספיק מעניין, הוא לא היה מספיק מגניב וגרוע מזה - הוא היה סובייקטיבי. כבר הבוקר במטבחונים בכל רחבי הארץ תשמעו אנשים שאומרים - איך נדע שההפקה לא אמרה לריקרדו (שם קצת לא מתאים לבחור) לבחור את הבחורה עם התחת בלבן?
- “הכוח הכפול”, גבירותיי ורבותיי, פתאום נהיה מעניין וחשוב. עכשיו אפשר להבין את הפדיחה של ההפקה שהראו את כל המתמודדים אומרים “הכוח הכפול נורא חשוב” בפרקים שבהם הוא לא היה שווה שום דבר. “הכוח הכפול” השאיר את ג’בארו בחיים ופירק את סבאנה. נראה איך הם יתמודדו עכשיו.
- אי אפשר שלא להתייחס למועצת השבט הכי ישראלית שהיתה אי פעם. צעקות, עניינים, בלגנים. דן איבד הרבה נקודות, אבל חשף את מושיק וקפוני (יש לומר בהגייה רוסית: “קה-פוני”) כצבועים שהם. מי ראוי, מה ראוי. זה המשחק.
- היש יותר חפרן מגיא זוארץ? באמת. כמה אתה טוחן.. גם לג’ף יש קטעים שבהם הוא שואל שאלות שמחממות את האווירה אבל עם שני הבדלים מאוד משמעותיים - הראשון הוא שג’ף עושה את זה בלי אוזנייה באוזן. הוא לא צריך את ההפקה שילחשו לו מה לשאול. השני הוא שג’ף עושה את זה בפינצטה (ע”ע מועצת השבט השבוע ב”הישרדות סין”) וזוארץ עושה את זה עם קונגו.
- ביום רביעי - צחוקים ושיגועים. פתאום החסינות נהייתה קצת פחות חשובה, והכוח הכפול קובע הכל.
- טאיינו.