דו"ח הישרדות, 14.2.2008
הפי ולנטיינז דיי! במיוחד לעידן שהגעגועים למושיק גורמים לו לעמוד לבד ולהתייפח מתחת לזרם המים השוצף כמו אחרונת סצינות הבחורה המתייפחת במקלחת.
ציון מקס: 2-2.5
- ** **חברים, אין דרך יפה להגיד את זה, אבל סבאנה מורכת מאוסף של מוגבלים רגשית, נעדרי כל חוש הומור, פרנואידים ומתגעגעים בצורה פתטית למנהיג שכבר לא יחזור. בקיצור - אשכנזים.
- בג’בארו לעומת זאת - צהלה ושמחה. סשן הצחוקים של נעמה ומרינה על “ראוי / לא ראוי” היה מצחיק במיוחד. כמעט מצחיק כמו אוסף תמונות התועבה של מרינה שהגיעו לידי הבלוג (דפדפו, דפדפו למטה)
- שימו לב - משימת הדגים (או יותר נכון הפרס שלה) היה טריק קלאסי של “הישרדות”. נותנים משימת פרס ממש שווה, אומרים למנצח לבחור מי הולך איתו/איתה ואז שולחים אותם למקום מרוחק לחגוג. זה משיג שתי מטרות - מצד אחד זה גורם לאלו שלא נבחרו להתמרמר (במיוחד אם המנצח היה בברית שלהם) ומצד שני זה מאפשר למנצח ואלו שאתו לכרות בריתות/לתכנן וכו’. בשביל שזה באמת יעבוד צריכים לקרות שני דברים - הפרס צריך להיות שווה, והחבורה צריכה להתרחק. אבל פה זה הישרדות ישראל, אז המנצחים הרחיקו עד מאחורי העץ.
- למרות זאת - הפרצוף של יעל כשהיא אכלה אורז היה שווה הרבה.
- ביום שבת - האריה הזקן נגד העגל הצעיר. מצד אחד - מושיק כבר ניצח פעם אחת. מצד שני - נראה שמה זה בא לו כבר להתחפף הביתה.
- לגיא יש חסינות (מי אמר שהוא לא יכול לזכות בכלום?) ועכשיו נשאלת השאלה - מה יהיה בשבת? איזה סוג של אתגר כוח כפול? איכשהוא החסינות הפכה לקצת פחות חשובה, לפחות עד שהמסגרות של השבטים יישברו.
