דו"ח הישרדות, 6.3.2008
קוראי הבלוג הנאמנים (ואחותי) מתלוננים לאחרונה על מהירות הפוסטים ואורכם. ואללה, צודקים. הבעיה היחידה היא שאני על סף טביעה בעבודה וקרוב מאוד להכרזה על פשיטת רגל וירטואלית, בה אסרב לקבל אי-מיילים / טלפונים / סמסים / טוויטרים מכל סוג עד שלא אסיים לטפל בכל אלו שהצטברו ללא מענה.
אבל די לבכיינות (מסוג אחד) ובואו נדבר על בכיינות מסוג אחר - שחר.
- נחמד מאוד שהגעת למשחק, נחמד מאוד מצד ההפקה שנזכרו בקיומך. באמת. שמעתי תיאוריות שההפקה החביאה אותך עד עכשיו. אנה טטגליה הס קאמ טו פליי! (למי שלא זיהה את הרפרנס - הנה)
- כמובן שהכל נראה מופרך לחלוטין - האם באמת שחר כזאת מעצבנת? למה לא ראינו? מהמעט שראינו, שחר היא סוג של קדושה מעונה שמרינה מתעללת בה מילולית. עריכה מגמתית? אתם אמרתם.
- שחר מחליטה להטריף את יעל ומשה. במקרה של משה היא מסבנת לו את הגב (תרתי משמע) ובמקרה של יעל - היא מוכנה אשכרה להקשיב לה טוחנת את המוח עם אסטרטגיה בגרוש.
- אז בשביל החברים יעל ומשה - הנה החישוב האסטרטגי. היה נכון להדיח את ליה. כי אם הייתם מצטרפים לליה-קה-פוני-שחר ויוצרים חמישיה - הייתם בעמדת נחיתות. אם עכשיו לעומת זאת תצטרפו עכשיו ותעשו ברית של ארבעה - אתם בעמדת שוויון. ועכשיו עם ארבעה קולות, נגד ארבעת הקולות של דן-מרינה-נעמה (כן, תמיד אחד מהם יזכה בגרזן, כי השאר לא מסוגלים לזכות באתגר אלא אם כן הוא לא משנה שום דבר) - זה מתחיל להיות מעניין. אם חפצי חיים אתם - זה הזמן לחבור.
- כמובן שאז השאלה תהיה את מי להעיף קודם - דן הכי מאיים, אבל נעמה ומרינה בתחרות קרובה לגבי מי יותר מעצבנת/בהמתית.
- ואם כבר מדברים על בהמות - מה זאת היתה השאלה על ה”נתונים הפיסיים” של מרינה, מר מושיק “ערכים” ליפץ? האם יש דרך שבה יכולת לצאת יותר שוביניסט ויותר קטן? התשובה היא כן - בשאלה של מועצת השבט הבאה.
- שלא תבינו לא נכון - גם בגרסה האמריקאית נותנים למושבעים את ההזדמנות לשפוך את מררתם, אבל זה קורה פעם אחת, בסוף המשחק. משבוע לשבוע יושבים המרירים של סבאנה ואחרי אינספור התייעצויות מצליחים לצאת עם ההעלבה הכי מביכה וקטנונית של מצאו (מביכה להם, זאת אומרת).
- באמת שכבר אין כוח לדבר על ההפקה. אבל איפה בדיוק הנקמה שהבטיחו לנו? נו, באמת.