חדי העין שבין קוראינו (וקוראותינו) הבחינו שביום ראשון לא היה דו”ח. אכן. שילוב של צינון קשה ונסיעה דחופה לאמסטרדם גרם להשבתה כללית של כותב הבלוג. שבתי מאמסטרדם (תודה ללופטהנזה שהצליחו לאחר בארבע מתוך ארבע טיסות, לפספס לי את הקונקשן וכו’) חולה הרבה יותר וכל נסיון שלי לדבר נשמע כמו דארת’ ויידר.

חשבתי שאני אתנחם בפרק מיוחד שבו נסגרת המלכודת על דן. אז חשבתי.

  • דבר ראשון, אני מתקשה להאמין שהשורדים היו שעה וחצי על העמוד. לנו בבית זה הרגיש כמו עשר שעות. אפילו החיינדעלעך של משה והגלידה מתחילים להימאס.
  • אין דרך יפה להגיד את זה, אבל נעמה ומרינה הן פשוט המכשפות ממקבת’ (חסרה להן אחת לשלישיה). יושבות להן ומלחששות וזוממות בציפיה דרוכה לנפילה של דן. זה שהוא סחב אותן עד פה - אז מה. זה שהוא ירד כדי לאכול גלידה - זה בלתי יסולח.
  • מצד שני - היי, זה המשחק. כמו במקרה ויקה, גם כאן עלה לדן השתן לראש. אין מתחרה שלקח את “הישרדות”, אחרי שויתר במודע על אתגר חסינות. וטוב שכך.
  • באי המתים נועם ממשיך להתחרפן ומסובב לו עם טוגה וכתר קוצים. אפשר להעמיד אותו בזוית מסוימת ולהתשמש בצילום בשביל למשוך תיירות נוצרית לישראל, אם אתם מבינים למה אני מתכוון.
  • קפון מגיע לאי וגם הוא מבין שיש פה הזדמנות לחזור למשחק. ואללה.
  • הפרומואים מבטיחים שבשבת אולי שני המתמודדים החזקים של הישרדות (נועם ודן) יעופו. אז מבטיחים. גם הבטיחו שקה-פוני יעשה משהו בשבת. חוץ מלעוף בחינניות - הוא לא עשה כלום. אז מי שרוצה - שיאמין לפרומואים. אני הולך לטחון סטרפסילס.

image

(נעמה, מרינה ורוחה של ליה) Technorati tags: הישרדות, ערוץ 10, Survivor, TV