מלכוד 24 — תוכנית 4

גילרמן - סדרות ריאליט

ערב טוב אסף וערב טוב גם לקהל צופי ערוץ המוזיקה הישראלי. כבר מגיל צעיר פיתחתי אהבה גדולה לסוגת התעודה. זכורנתי כי אמי היתה חורגת ממנהגה ומאפשרת לי להישאר מאוחר ולצפות בשידור השבועי של “מבט שני”, לאחר עוד פרק מרגש של “ספינת האהבה”. כבר מהרגע הראשון התאהבתי בשיקוף המדויק של המציאות העגמומית כסיכוייה של רונה לי שמעון להפוך לשחקנית איכות, בקצב האיטי כפרק של “האקס המיתולוגי” והעומק. אח, העומק המתחרה רק בייאוש השקט האופף את הצופים ב”מסדר זיהוי”. השבוע החלטתי לחשוף את בני בכורי אלחנן לאותה חוויה מתקנת וביחד צפינו באותה יצירה דוקומנטרית המכונה “הכל דבש” המתיימרת לתעד את חייה של משפחת פוליאקוב. מי כמוני יודע שחייו של כל אדם הם עולם ומלואו, אך מתקשה אני להבין למה מכל מליארדי העולמות נאלצנו לצפות דווקא בזה של הגשש החיוור האשכנזי שתמיד היה חוטף מכות משל היה, ובכן, אני. ואין מדובר בתופעה חד פעמית מכובדי. כמו בדיחה מוצלחת ב”טוב שבאת” , כמו אמיר פיי גוטמן בבלומפילד, כמו אשכנזי בכוכב נולד, הסתננו לפתע לאזורנו אותם מפורסמים דמיקולו המנסים באמצעות תיעוד חייהם לצאת מאותה טורטיה עבשה אותה הן מכנים קריירה. כמו למשל “החברים של נאור” סדרה המלווה את אותו בחור שעשה קריירה מפינוקיו. הרי כל בר דעת מבין כי גם לו היו לאותו נאור חברים, ספק אם מי מהם היה מוכן להראות איתו בפומבי. או “בשורות טובות” של שי אביבי בה הוא מתחזה לכוכב טלוויזיה למרות שברור שהוא כעמיתו דב נבון: פעם הם היו בחמישיה הקאמרית, היום הם בקושי מנגנים כינור שלישי. שלא לדבר על סדרת ה”מציאות” (עושה סימן של מרכאות) על תום אבני ששווה, אם יותר לי, למה שמילא את החיתול האדום שלו. אסף, תמיד נחשבתי ליסודי שבחבורה ולא פעם אף נקראתי “קרצייה של העולם”, אבל איני יכול לשתוק אל מול אותה תופעת ידוענים אשר מעליבה את האינטליגנציה של הצופים באופן ששני רק ל”הכל כתוב עם אילון בן יוסף ומורן טרזינשטט”. רוצים סדרות מציאות על מפורסמים?! בבקשה! תנו לנו סדרה שבה ג. יפית מסתכלת במראה! תנו לנו סדרה שבה סאבלימינל מגלה שהוא מקריח! תנו לנו סדרה שבה קובי אוז שומע איך הוא שר! ולמען השם, אסף, למען כל מה שקדוש וטוב בעולם הזה, תנו לנו לראות את אותן קלטות של מיכל ינאי שבהן, על פי השמועה, היא מזמינה לביתה תריסר כושים, והם רוקדים סביבה את ריקוד המלחמה, פושטים את פיסת העור המכסה את מבושיהם ושולפים את הצינורות הענקיים שלהם ואז קורעים את בגדיה, ותוקעים, ותוקעים ותוקעים.

השאלון המהיר

השאלון המהיר רז: מה היית רוצה ללמוד? ציקי: לקרוא רז: מה מפתיע אותך? ציקי: האור במקרר רז: מה מפחיד אותך? ציקי: רדיו. לא מבינה איפה האנשים. רז: דמות אהובה? המלכה אליזבת רז: מחזה? המלך ליר רז: דמות הסטורית מוערכת? ציקי: דובי גל. רז: דובי גל? ציקי: מלך הסלים. רז: כלי נגינה אהוב? ציקי: צ’לו רז: איפה את נפטרת מעיזים? ציקי: בילו רז: מה מיותר בעינייך? ציקי: ליאת בלו רז: מה היית רוצה להספיק עד גיל 40? ציקי: להפטר מליאת בלו, להחליף את הלה נחשון ולעשות ציקי. פעמיים. רז: חג אהוב? ציקי: שבועות רז: שבועות? ציקי: ז’ בסיוון